מחוברים למה שקורא

התצוגה אפשרית דרך הנייד בלבד

האתגרים של גלבך בדרך לראשות העיר

האם הכישרונות של גלבך לצד האישיות הכובשת שלו יספיקו כדי להסיר את חסם ״התלבושות״ ולבחון בעיניים סטריליות את המועמדים ויכולותיהם? אולי התוכניות הגדולות שלו לצפת יהיו אלא שיעשו סדר בהבנה, שההנהגה של העיר צריכה לפעול עם תפיסה רחבה הרבה יותר , עם מהלכים שיוצרים שינוי מציאות ולא רק שינוי קוסמטי. וזה מן הסתם מבט גבוה הרבה יותר ממפלס של כיכר. יפה ככל שתהיה.

גלבך ואוחנה בסיבוב הראשון. 2018. ימים יגידו מה ישאר מהחיוכים.

.

יואל בר-לב

כדי להיבחר לראשות העיר בצפת, לא מספיק שיהיו למועמד כישורים אישיים, גם אם הם פנומנלים. לצד האישיות של כל מועמד, יש צורך בחישובי כמויות. או בהקשר הנוכחי, בחישוב התומכים מהפלגים השונים. ויש כאלה לא מעט בעיר הקודש.

חבר מועצה העיר, נחמן גלבך, מי שהתמודד בבחירות האחרונות מול שוקי אוחנה בסיבוב השני וקיבל את ״תעודת ההכשר״ להוביל את העיר, מכמעט ארבעת אלפים תושבים, הוא אחד מאותם מנהיגים מוכשרים.

יש לו את זה. הוא סוחף. דומיננטי. נמרץ ופעיל מאוד בתחומי האחריות אותם לקח על עצמו. וכן, הוא גם מהסוג שהופך מהר מאוד לחביב הקהל. כשמכירים אותו באמת.

אם חפצה נפשו של גלבך לצאת שוב להתמודדות כדי להגיע לקומה הגבוהה בבניין העירייה, לא חסרים לו אתגרים בדרך לשם.

הראשון שבהם הוא הניסיון לעשות את מה שלא צלחו בו בבחירות האחרונות, בלשון המעטה: לחבר את הציבור החרדי. שיש לו לפחות ארבעה כיווני אוויר. וכמעט תמיד תהיה לפחות קבוצה אחת שתרצה ללכת הפוך מכיוון הרוח.

האתגר הגדול יותר של גלבך, הוא החיבור לציבור הדתי לאומי והחילוני בעיר. שם הוא צריך לנסות ולנגוס כמה שהוא רק יכול מהסל של אוחנה. ולא רק.

הרי ברור שראש העיר הנוכחי לא יהיה לבד במשבצת החילונית במרוץ הקרוב. וכל אחד שיתווסף למשבצת הזו, יסייע לגלבך במימוש החלק באתגר הזה.

אם ננסה להתבונן במשקפיים נטולות סטיגמות (ולבוש) ונמדוד את המועמדים על פי יכולותיהם, כישוריהם המקצועיים והאישיים, גלבך התברך בלא מעט.

הראשון והבולט שבהם, במיוחד שמשווים את זה לאוחנה, זה האנושיות שבו והיכולת ליצור סביבת עבודה נעימה במחיצתו. כמובן שעל האמפתיה לבדה גלבך לא יכול לבנות, אבל בדרכו הוא הצליח לסייע למשפחות רבות בצפת בתחומים שונים. הם מוכירים לו הערכה ורואים בו דמות ציבורית ושירותית מאוד, שהיו שמחים שתנהיג אותם.

היתרון הגדול יותר של גלבך הוא ביכולות המקצועיות שלו להניע פרוייקטים ולראות את התמונה הגדולה בכל דבר. מי שפעם הקשיב לו באמת, מהר מאוד מתחבר לחזון הענק שלו לצפת. ואני לא מדבר על מונחים של תלמודי תורה בלבד. וגם לא על אלה שישפיעו על החילונים. (כי בתכל׳ס, צפת כבר היום כשרה למהדרין. תרתי משמע).

אלא על המהות של העיר, על חזון שיפתח את האפשרויות הרבות של פיתוח, העצמה, תעסוקה וכלכלה פורחת. ומעל כל זה הוא רואה בקהילה את הנכס העיקרי של העיר. קהילה, שאם הוא יצליח בחכמתו לחבר, יכולה להיות מנוע הצמיחה הכי משמעותי לצפת, שלא הצליחה להגיע למקום הראוי לה, עשרות שנים.

האתגר הגדול של גלבך יהיה להסביר לתושבים שהפיתוח ששוקי אוחנה עשה לעיר הוא חשוב, מבורך וחייב להמשיך, אך כדי שתושבים, חרדים, דתיים לאומים, חילונים וגם ערבים, יוכלו לחיות פה ולראות את בניהם ממשיכים לגור פה ומתפתחים, התפיסה צריכה להיות במימדים שונים, של שנים קדימה, עם מהלכים שיוצרים שינוי מציאות ולא רק שינוי קוסמטי. וזה מן הסתם מבט גבוה הרבה יותר ממפלס של כיכר. יפה ככל שתהיה.

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

יש לכם מה לשתף או לספר לנו? מוזמנים: