מערכת הבחירות הרדומה, תתפרץ בקרוב ומניין המועמדים בכל ישוב עתיד להשתנות, למעט ראש פינה, שם כפי הנראה לא יהיו בחירות לרשות // חמישה חודשים לבחירת ההנהגה לחמש השנים הבאות // החלה הספירה לאחור
הישורת האחרונה לבחירות המקומיות ונדמה שהמערכה, בכל אחת מהערים באזור, רדומה ואינה מזכירה במאומה את הבחירות האחרונות.
בראש פינה, כפי המסתמן, ייערכו בחירות למליאת המועצה בלבד, כי עד לכתיבת שורות אלה אף מועמד לא הצהיר על כוונותיו להתמודד מול ראש המועצה המכהן, מוטי חטיאל. גם המועמד הנצחי של המושבה, אהרון ברנזון, שהתמודד בסיבוב השני מול חטיאל, לא הצהיר על כוונותיו להתמודד, ויתכן כי ינסה עדיין לאתר מועמד אחר שירוץ לראשות. מי שהעיר את המערכה הקודמת בראש פינה וגרם ללא מעט יצרים לצוף, היה ניר קבלו, שאחרי הבחירות האחרונות בחר לוותר על מקומו במועצה ואולי אפילו על מקומו בראש פינה.
לא פלא שלחטיאל אין ממש תחרות במושבה הקטנה, הוא ידע, בדרכו המיוחדת, קודם כל לשמור על אנושיות ולדבר לתושבים בגובה העיניים, כשהוא עובד סביב השעון כדי לממש את מה שהבטיח לפני שנבחר. ההוכחה העיקרית לכך היא התמיכה המוחלטת שהוא מקבל משאר חברי המליאה והדרך בה בחר לנהל את המועצה, שמצליחה לשמור על עלייה מתמדת בפיתוח הקהילה והסביבה.
בחצור הסיפור אמר לגמרי, שלושה מועמדים הכריזו כי יתמודד מול ראש המועצה המכהן, שמעון סויסה.
הראשון שבהם הוא הפוליטיקאי המיתולוגי של חצור, שאול כמיסה, שבדרכו הממלכתית רוצה להחזיר עטרה ליושנה ולחזור לנהל את המושבה.
גיל ברמי, אחד מחברי המועצה הוותיקים של חצור, ופעיל אופוזיציה מובהק, שהצליח במהלך הקדנציה לעמוד על המשמר ולדרוש מסויסה לא מעט הסברים.
ולאחרונה, הצהיר באופן רשמי גם מיכאל קבסה על התמודדתו לראשות. קבסה מתכנן להציג לדבריו תוכניות לחצור ואינו מסתכם באמירה של הצורך בהחלפת ההנהגה
הרצון של שלושת המועמדים להחליף את סויסה אינו עולה בקנה אחד עם המספרים. גם הם יודעים, שהפיצול של הקולות בין שלושתם משרת את סויסה, שכפי הנראה מקבל את התמיכה החשובה של הקהילה החסידית בישוב, שמשנה את חוקי המשחק, לצד ההצלחות שהרוויח ביושר, שבראשם אחד השינויים המשמעותיים שידע הישוב בעשורים האחרונים. עם בניית המגורים המסיבית ביותר מבין ישובי הגליל, שכללה מגרשים רבים לבנייה צמודי קרקע ושכונות גדולות של בנייה רוויה. לצד שאר הפרויקטים שחידשו את חצור ולא מעט את הקהילה המקומית שהלכה וגדלה.
גיל ברמי, שאולי מכיר את סויסה טוב יותר מהאחרים, יצא בקריאה לאיחוד כוחות כדי שכל שאר המועמדים יוכלו לממש את רצונם להחליף את ראש המועצה, אך בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, כל אחד בדרכו, לעת עתה.
ובצפת, כמו תמיד, רב הנסתר על הגלוי.
בימים האחרונים הצטרף למרוץ איש העסקים, ציון טיוטו ושינה, בנתיים, את הפרדיגמה של דו קרב בין שלום אלבז לשוקי אוחנה. אך מתחת לפני השטח הכל רועש וגועש, וכל יום שעובר רק מגביר את ההתפרצות שתהיה בקרוב. ובאותה רוח אפשר לעדכן שגם חבר המועצה יוחאי עזרא, הצהיר על התמודדתו לראשות והיד עוד נטויה.
לצד מועמדים אלו עדיין לא אמרו את המילה האחרונה, ראש העיר לשעבר, אילן שוחט, וכמובן את המועמדים הפוטנציאלים של הציבור החרדי.
אין ספק כי הסיכוי של מועמד חרדי בצפת להיבחר לראשות העיר גדול בכמה מונים מכל מועמד חילוני. בטח אם יש מעל 2 מועמדים מהמגזר החילוני. החרדים יודעים את זה, המספרים אומרים את זה. עדיין, לצד הרצון של נציגי הסיעות החרדיות לראש עיר משלהם, עומק המחלוקות בינהם גובר על ההיגיון ומותיר אותם לא תמיד מאוחדים למען המטרה.
המועמדים הפוטנציאלים שאולי יחליטו לצאת בקרוב הם נחמן גלבך, שמקבל תמיכה רחבה גם מהציבור הכללי ואליעזר לזר, שהצליח בבחירות האחרונות להפתיע רבים ולהפוך את מערכת הבחירות על פיה.
הפיזור הגדול של המפלגות בצפת מתחלק בין המועמדים השונים שיבקשו להתמודד על כס הראשות בצפת. למרות האהדה הרחבה שזוכה לה אוחנה, על העשייה והפיתוח הסביבתי בעיר, לא בטוח שריבוי מועמדים משרת אותו, בטח לא במקרה שנציגי הסיעות החרדיים יחליטו להציב מועמד משלהם.
