אוחנה יכול היה להיות ראש עיר לעוד 20 שנה // זה היה בידיים שלו // אך כל ספינה, יפה ככל שתהיה, צריכה קברניט שידע לחבר את הצוות, כדי לנווט אותה למקומות הנכונים ולא רק לקשט אותה, גם אם זה כולל אהבה, דבקות במטרה ורצון עז להצליח // יואל בר לב על שקיעתה של מנהיגות ועיר
מאת: יואל בר-לב
אי אפשר לקחת משוקי אוחנה שני דברים: את האהבה הגדולה שלו לצפת ואת הדרייב שהניע אותו לקום כל בוקר מחדש עם הרצון לתת לתושבים הרגשה טובה, בעיר שאין עוד כמוה בעולם.
אבל עם כל הרצון הטוב, הדרייב והאהבה, בסוף ״ספינה״ כל כך גדולה כמו עיר, עם כ-35 אלף תושבים, צריכה גם קברניט שיידע לנווט אותה למקומות הנכונים. במיוחד אם אין עוד כמוה בעולם.
שקיעה יפה
אוחנה היה קברניט שעסק רוב הזמן בלצבוע את הספינה ולדאוג שיהיו לה את המתקנים והעיצובים הכי יפים בסביבה, אך הוא שכח לטפל במנוע, בעובדים, בהכנסות וברצון של אנשים להגיע ולהיות חלק ממנה. ועם כל הכבוד ליופי, כל ספינה שלא תטופל כראוי תשקע בסופו של דבר. בפרפזה, זה מה שקרה לאוחנה, אך חמור מכך, זה מה שקרה גם לצפת, שנמצאת בימים אלה בשקיעה, למרות הזוהר שעוטף אותה.
הכל בידיים שלו
שוקי אוחנה יכול היה להיות ראש עיר לעשרים שנה ויותר. האמת, שמגיע לו להיות במקום הזה ולו רק בגלל האהבה הגדולה שלו לעיר והרצון העז שתצליח. אך בסופו של דבר, או נכון יותר – בתחילתו של כל מסע, ההצלחה תלויה באישיות וביכולותיו של ראש העיר.
אין מי שיכול לעשות הכל לבד. כל מנהל, כל ראש ארגון ובטח ראש עיר, חייב לצדו אנשים נכונים. שמתחברים לערכים ולחזון, יוצרים מטרות משותפת ופועלים להשיג אותן. המנגנון העירוני הוא גדול, עם מאות אנשים ועשרות בכירים. וכדי שהוא ינוע בקצב הנכון, חייב שיהיה מי שינהיג אותם ויחבר אותם לאותן מטרות.
אוחנה לא היה שם. הניהול שלו הזכיר יותר את מנהיגות ״כלוב הברזל״, בה כולם עובדים רק על פי חוקים, ציוויים ו״יד קשה״. הכריזמה שלו הופנתה בעיקר לפרויקטים והרבה פחות לאנשים. לאורך הקדנציה, הקולות שיצאו מבניין העירייה הם שבלתי אפשרי לעבוד איתו.
החל מחברי המליאה, דרך בכירי העירייה ועד אולי אחרון העובדים. התקשורת של אוחנה לא אפשרה לו לבנות מערכת יחסים בריאה עם המערכת ומנעה ממנו לקבל את הקרדיט להמשיך, למרות שהיה מנהיג כריזמטי וכך הצטייר כלפי התושבים, שרבים מהם תמכו בו.
מעבר להיותו כריזמטי וביצועי מאוד, אוחנה לא ידע לנווט את העיר למקום הנכון ונושאים רבים נותרו ללא מענה עד שקרסו. החל ממצבה הדמוגרפי של העיר ועד לכלכלת הרשות, שהגיע עד מינוי חשב מלווה בסוף הקדנציה שלו.
הכי הרבה למען העיר
הניהול הכוחני וחסר ההכרה בצורך להעצים ולתת ביטוי לאחרים, לא הופך את אוחנה לאדם פחות טוב. בדיוק כמו האהבה שלו לעיר, כך היה גם לבו. איש טוב עם כוונות טובות, אך בלי יכולת לחבר אותם לעשייה ולרצון לדחוף את העגלה העירונית קדימה.
אוחנה יזכר עוד שנים רבות כראש העיר שעשה ״הכי הרבה״ למען העיר. למי שמסתכל בקנקן ולא ממש ״צולל פנימה״.
פיתוח המתקנים שלא היו בעיר מעולם, הככרות המעוצבות, הפארקים הרחבים שבנה ואלה שתכנן, השינוי התחברותי שביצע במספר צמתים חשובות, שבילי ההליכה, שדרוג תשתיות וגם לא מעט מופעים ואירועים, הם כולם של אוחנה. מא׳ עד ת׳. מהחלום, לדבקות במטרה ועד לסיום, שתמיד כללו צילומים, פרסומים ולייקים, שכל כך אהב.
מגיע לאוחנה.
מגיע לו בהחלט כפיים והכרת תודה, על מה שעשה למען העיר, מתוך אהבה גדולה ומסירות ללא עוררין. מצד שני, גם מגיע לו שלא נבחר. כי אחרי הכל, זה היה בידיים שלו. הבחירה איך להנהיג, איך לשתף פעולה עם הסובבים אותו ובעיקר איך לשמור, על מה שהיה שלו מלכתחילה ובמעשיו איבד את זה לאורך הקדנציה.
