ארקדי בארסט הצטרף למרוץ ושינה את כל חוקי המשחק // העיכוב של הגוש החרדי להצהיר על מועמד מגבירה את הסיכויים של בארסט // בחב"ד יש טלטלה שמאיימת על התמיכה באוחנה // טויטו, אלבז ועזרא צריכים לחשב מסלול מחדש // שישו ושמחו בצפת
מאת: יואל בר-לב
.
עד לפני מספר שבועות היה נדמה שמערכת הבחירות בצפת רדומה וכולה מתרכזת ב"למה לא שוקי".
הכניסה של סגן ראש העיר ארקדי בארסט למרוץ לראשות העיר, משנה את חוקי המשחק. מי שהיווה לרוב את המשקולת האחרונה במאזן בחירת ראשי ערים, החליט שהגיע הזמן לעשות את הדברים אחרת.
בארסט עם בייס קולות רחב מאוד, בטח גדול יותר משל כל אחד משאר המועמדים החדשים, הצליח בשנים האחרונות לצבור אהדה רבה והערכה בקרב תושבים רבים, שראו את השרירותיות שהוא מעניק ואת המקצועיות שמלווה אותו בכל אחת מהמשימות או המחלקות בהם טיפל כבר למעלה מ-20 שנה.
ההבדל העיקרי בין ארקדי לשאר הפוליטיקאים בעיר הקודש, הוא שיש לו מילה. שהוא ידע לשמור, למרות הכל, על הדרך ולא רק על התוצאה. לא בטוח שכל התושבים מכירים את יכולות הניהול של בארסט, שבדרכו יודע לחבר בין אנשים, מטרות ומשימות, שבסופם רואים גם תוצאות. היתרון האלקטורלי של בארסט הוא בכך שעם מאמץ לא גדול הוא יכול להיות הסיעה הגדולה ביותר במועצה, עם 3 מנדטים. זה גם קרש הקפיצה הגדול שלו לראשות העיר.
ההכרזה המתעכבת של יוסף קקון, כמועמד מוסכם על החרדים לריצה לראשות העיר, לא מסמנת על בואה של חסידת איחוד הכוחות בגוש, אך במידה וכן, עדיין קיים פילוג משמעותי שלא בטוח יצליחו לאחות את כל המשקעים והחוסר ההסכמות. גם סיעת חב"ד, לה יש כפי הנראה הסכם לתמיכה בשוקי אוחנה, נמצאת בטלטלה עם הכרזה של מועמד חדש לראשות, הרב גבריאל מרזל. בין אם ימשיך עד הסוף או לא, לראשי חב"ד יהיה קשה לבקש מהציבור שלהם להצביע שוקי אוחנה ולא למועמד חרדי.
הסיבה לניסיונות של הגוש החרדי להגיע להסכמה על מועמד נובעות מחוסר שביעות הרצון שלהם מההתנהלות של אוחנה. במילים אחרות, במידה ולא תהיה הסכמה של הגוש, הקולות יתפזרו בין המועמדים, כשכולם מבינים שראשי הסיעות החרדיות מעדיפים מועמד עם סיכויים גדולים, עם כמה שפחות הימור וכמובן שפה משותפת לעבודה.
לבארסט יש יתרון גדול על פני שאר המועמדים בחיבור עם הציבור החרדי ובטח עם ראשי הסיעות, איתם עבד לאורך שנים. ובטח לאור העובדה שהוא מתחיל את הקמפיין עם הכוח האלקטורלי הגדול ביותר מבין האחרים. כזה שהגיע גם לשלושה מנדטים למועצה.
לגבי שאר המועמדים, כולם נשענים על בייס הקולות שהם מביאים איתם וכולם עסוקים במלחמה על המתלבטים, כשהם בטח יודעים, שהזמן החולף, מקטין את מספרם. זו גם אולי הסיבה לקולות על חיבורים שצצים בשטח.
שלום אלבז שהתחיל ראשון, עובד במרץ רב ומנסה לחשוף עד כמה שהוא יכול את תוכניותיו לעתיד. יוחאי עזרא ערוך עם קמפיין שמסביר למה צריך צפת חדשה וציון טויטו מאמין שהוא יכול לעשות את מה שרבים הצהירו ולא הצליחו: להחזיר את צפת לגדולתה. שלושתם עסוקים ללא לאות בחשיפת מחדליו של אוחנה, לטענתם.
כך או אחרת, התחושה שהייתה לאוחנה עד לפני מספר שבועות שאין כאן ממש בחירות, התבדתה והתהפכה כפי הנראה לסל של שאלות ותהיות איך יפוזרו הקולות. כי בסופו של דבר, בחירות זה מספרים. וכמו שזה נראה עכשיו, הסיכויים שלכם לדעת מה יקרה, דומים לסיכויים לזכות בלוטו.
